12.איך בלוג נולד

המון זמן שאני רוצה לכתוב בלוג. אז בצהרי יום רביעי אחד קיבלתי טלפון שמודיע לי שיש לי סרטן...

רוצה לקרוא מהתחלה? הפרק הראשון:  1. רקע, הקדמה וזה.

מתלבטים על הבלוג. ברור לי לגמרי שאני חייב לטפל בשורש של העניין הזה. שלצפות שהקרנות וכימו יעבירו את זה, זו נאיביות. אפילו אם כן - אם לא אפתור את שורש הבעיה, היא תופיע שוב.  או כסרטן, או כמשהו אחר.

יש שלושה כיוונים שאני רוצה לבדוק:
1. להפחית דרסטית את הלחץ בחיים שלי. בעיקר הכלכלי, וזה שקשור לעבודה. את הלחץ מהביקורת העצמית, את הפחד מביקורת חיצונית. ממה יחשבו עלי ואיך זה נראה.

2. לשים את עצמי במקום יותר גבוה וריאלי בסדר העדיפויות שלי. זה אחלה שאני כל היום דואג לעדי ולילדים, אבל לדוגמא, זה לא יכול להיות שאני כבר הרבה שנים רוצה ללכת לקורס קרב מגע ואננ עוד לא הולך. כסף, זמן... תירוצים. ועוד עדי כל כך מפרגנת - אין דברים כאלה.

3. להתקדם אל הייעוד שלי בחיים. נשמע מפוצץ. מפחיד. טוב ננסה שנית: לחלוק עם אחרים את זוית הראיה שלי על החיים ושאר ירקות, כדי שאולי גם הם יוכלו להיתרם מזה (כי לי זה בטוח יועיל לארגן את בליל המחשבות וההשקפות הזה שלי).

אז מה עושים?

דבר ראשון ראשון כותבים בלוג. אני יודע כבר המון זמן שאני רוצה לעשות את זה. שיש לי מה להגיד, אני רוצה וצריך להגיד, וכשאני אומר אפילו יש מי שמקשיב. יש רק שתי בעיות. קודם כל, אם אני כותב בלוג, אני חייב להגיד לילדות בדיוק מה זה. לא בערך ולא ליד אין מצב שזה יגיע אליהן ממישהו בבית הספר. שתיים, מה יחשבו בעבודה. בטוח מישהו יקרא את זה. ואולי מישהו יחשוב לעצמו מה הוא עושה במקום לעבוד.אם הוא הצליח היום לעשות ___ אז למה הוא לא עובד במקום זה? וזה פחד הזוי לגמרי, כי הם הרי אמרו לי בכל צורה אפשרית שהמשימה שלי עכשיו היא להבריא, ושלא לדאוג מהעבודה. באמת אין דברים כאלה. תמכו בכל דרך אפשרית. אז למה אני חושש לעזאזל? ומתי כבר ייגמר הפחד הזה לא להיות מספיק טוב. איך זה יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה הערכה שקיבלתי ואני מקבל, סדנאות התפתחות אישית ומקצועית, אני עדיין כל כך עסוק בזה? טוב, נראה לי שעכשיו שיש לי סרטן זו הזדמנות להגיע לשורש העניין ולהרוג אותו. כי אם לא - הוא יהרוג אותי :). לאנשים סביב, הכי קרובים, קשה מאוד לקבל את הדיבורים האלה שלי שלזה שהסרטן הופיע בחיים שלי יש קשר ללחץ, להגשמה עצמית וכו'. אני מוצא את עצמי מתגונן בכל פעם שאני מעלה את הנושא.